לשון הרע, כבוד ומוניטין: מה עושים לפי החוק הגאורגי

מה עושים

1. ⏰ קודם המועד: תביעה בגין לשון הרע — בתוך 100 ימים מהרגע שהאדם נודע או יכול היה לדעת על ההצהרה (זהו סעיף 19 של החוק) (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 18).
2. עובדה או דעה: לשון הרע — הצהרה המכילה עובדה כוזבת באופן מהותי ופוגעת באדם (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 1); דעה (הערכה שאינה מכילה עובדה הניתנת לבדיקה) מוגנת בחסינות מוחלטת (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 4); ספק „עובדה או דעה" מתפרש לטובת דעה (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 7). עלבון בלי טענה לעובדה — בדרך כלל דעה. להוציא חסינויות: אין אחריות להצהרות בוויכוח פוליטי, בבית משפט, בגופים מייצגים (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 5); הצהרה על קבוצה בלתי מוגדרת או בלי זיהוי חד-משמעי של התובע אינה יכולה להיות נושא למחלוקת (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 6).
3. נתבע: המחבר/העורך; על פרסום של עיתונאי אחראי בעל כלי התקשורת; מפיץ טכני — נתבע שגוי (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 6).
4. הוכחה: התובע מציין איזו עובדה כוזבת באופן מהותי על אודותיו מכילה ההצהרה ומדוע היא פוגעת (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 13); הנתבע אחראי אם לא יוכיח שההצהרה אינה מכילה עובדה כוזבת באופן מהותי (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 13). איש ציבור: הנתבע משתחרר אם הוכיח תום לב (בדיקה סבירה, אי-ידיעה על הכזב) (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 14); ספק במעמד מתפרש לטובת איש הציבור (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 7).
5. סעדים: פרסום הודעה על פסק הדין; אם אין די בכך — פיצוי על נזק ממוני ולא ממוני; אי אפשר לכפות התנצלות (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 17); מידע שהופץ באמצעי תקשורת מוכחש באותו אמצעי (הקוד האזרחי, סעיף 18).
6. סיכון לתובע: בגין תביעת לשון הרע חסרת בסיס ברור יכול הנתבע לגבות מהתובע פיצוי כספי סביר (חוק חופש הביטוי והדיבור, סעיף 18).
7. למי לפנות: בית המשפט המחוזי (העירוני) — תביעה אזרחית; לפני התביעה — דרישה בכתב להכחשה מהמחבר/מאמצעי התקשורת.
8. ראיות: תיעוד הפרסום (צילומי מסך עם URL ותאריך, עדיף בדיקה נוטריונית), היקף והשלכות, הוכחות לכזב העובדה.
9. מלכודות: לאסוף ראיות חודשים ולפספס את מועד 100 הימים; לתבוע על דעה מעריכה — הפסד וסיכון לפיצוי שכנגד; לתבוע את הפלטפורמה ולא את המחבר או בעל כלי התקשורת.

חובה לבדוק

• מועד קצר לתביעה: 100 ימים מהרגע שנודע על ההצהרה
• עובדה מול דעה (דעה מוגנת באופן מוחלט)
• נטל ההוכחה: התובע מציין עובדה כוזבת, הנתבע מוכיח אמת; באיש ציבור — הגנת תום לב
• מה אפשר לקבל ואיך מתעדים ראיות